(שמה: "מעיין בבוסתן"). זו אולי הזדמנות טובה להבהיר זאת: הדבר נעשה בהתייעצות ובתיאום עם מי שישבו בזמנו בהנהלת עמותת שקד, והסיבה היתה פרקטית גרידה: קרנות מסוימות, גדולות ועשירות, מתנות מתן מענקים לעמותות שמוכיחות שהמבנה שלהן מעורב, ערבי-יהודי, ורק לכאלו. כך סיכויינו לקבל מענקים מסוג זה היו יורדים לאפס אם היינו פועלים מתוך עמותת שקד. אך אל לנו לשכוח את ההבדל המהותי שבין עמותה – אמצעי טכני-חוקי להפעלת יוזמה מכל סוג, שמטרתה משרתת את החברה, ובין היוזמה עצמה, שהיא כוח רוחי, שבא מעולמות גבוהים יותר, ומחפש ידיים, לבבות וראשים, שיאפשרו לו ביטוי ארצי. אם כן היוזמה הזו, הפרוייקט הזה, הגן-גנים הזה, שייכים לקהילה, ועוד יותר מזה, הם שייכים לכל מי שאוהב אותם, ומוכן לשאתם מפעם לפעם בתודעתו.

 

כספים שנכנסים בימים אלה חייבים לסגור את החובות לקבלן ולמשפצים, ולכן קשה לנו מאוד להצטייד כראוי לשנה הנכנסת. גם העבודות השוטפות בגיוס תרומות, בניהול חשבונות, בנהול האתר ובמענה למיילים שנשלחים לעמותה, דורשות משאבי מרץ לא מבוטלים. לכן אני פונה אל כל מי מכם שהסיפור הזה נוגע בו: קחו בבקשה בחשבון את העובדה שעבודה משך חצי שעה בשבוע, יעילה ואוהבת, יכולה לשנות את מצבינו מהותית. אולי אתם יודעים לתקן ספסלים, לתפור בובות, להכין קולבים? אולי יש לכם קרשים טובים ומיותרים, בדים יפים, קוביות משחק, מכשיר טלפון פנוי? אולי תוכלו לעזור בהפצת מכתב התרמה? או להשתלב בעבודה על קונצרט ההתרמה? ואולי אתם בעלי מלאכה כלשהי ומעוניינים לתרום לנו כמה שעות של עבודה? אנא פנו אלינו אם כן. ולפני שאתם זורקים משהו מהבית, בידקו בבקשה שאין לו שימוש אצלנו בגנים. חפצים רבים ששוכבים במחסן יכולים לשמש אותנו יומיום.

אני מצרף רשימה ארוכה של צרכי הגן בימים אלו ממש. אודה לכם אם תעברו עליה.

 

 

ואולי צריך להשתמש הרבה יותר בתיאטרוני הבובות, כדי לגשר על חוסרים של שפה משותפת?

אם כן השאלות והקשיים רבים, אך המתוק – מהעז הוא יוצא, ולכן אני מברך על כל קושי וכל שאלה.

ואילו פגשתם גם אתם את קבוצת ההורים הנפלאה הזו, שהגיעה בתגבור גיטרות לחגיגת ראש השנה בגן, שמביעה תמיכתה בכל הזדמנות, והנה-הנה כבר הם אוספים אותנו, העייפים, שעמלים ללא תקציב כבר שלוש שנים, ולומדים על בשרינו מה זו ביורוקרטיה ולמה התכוון קפקא, ובאמון ואמונה אין קץ מזכירים לנו מה בעצם רצינו לעשות. אני מודה להורים יקרים אלו, ולשאר תומכים, לצוות הגננים חדור האמונה והסבלנות, ולצוות העמותה, שבו יש גם כאלו שהיו הורים וכבר אינם הורים, ובכל זאת עודם איתנו, מלאי מרץ. אני מודה לכם על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי, לשהות איתכם באספת הורים, בחג, או בישיבת צוות. אני מודה לכם ומברך אתכם, וכן את כל היוזמים והעמלים, ההורים והילדים, המורים ושאר יוצרים, שתהא השנה מתוקה כדבש, מלאת מצוות כרימון, חדורת חיות, חרוצה ועמלנית כדבורה, שמחה ועולזת, כמעיין מים זכים.