ביקורי בהולנד באפריל במסגרת תכנית לימודי מנהל עסקים של המרכז לפתוח כלכלי ערבי-יהודי ואוניברסיטת חיפה, היה הזדמנות לפגוש אנשים מהקהילה האנתרופוסופית ההולנדית שהיו בקשר אתנו, בגן "עין בבוסתן". חשבתי לשתף אתכם בשני ביקורים שהותירו בי רושם עמוק.

 

הביקור הראשון היה בקהילה פרוטסטנטית בעיר ארנהם. הקשר עם הקהילה נוצר לאחר ששמעו מואלי קורניליוס (אמה של קרן נחושתן) בכנס שלום לזכר הקרב בארנהם במלה"ע II, על יוזמת עין-בוסתן. הקהילה החליטה שברצונה לתרום לגן ויחדה טקס יום ראשון לנושא, אליו הוזמנו ואלי ואני.

 

היום הזה הציע לי חוויה מיוחדת: זו הייתה השתתפות ראשונה שלי בתפילת יום ראשון בכנסיה, היום הוא יום השואה, והנושא הוא גן ילדים ערבי- עברי. הרגשתי שזה צירוף מעורר תקווה בשבילי. כל התפילות והשירים נבחרו בהתאמה לנושא. ואלי ואני הוזמנו, כל אחד בתורו, לומר דברים במהלך הטקס, ולצד תמונות של הגן על הקיר, הייתה מפת ישראל מתקופת התנ"ך עליה מוקמה קריית טבעון.

בשיחות שלאחר הטקס התרשמתי שאנשים שאבו תקווה לעצמם. מורה שמלמדת בבי"ס של ילדי מהגרים, שיתפה אותי בחוויותיה ורצתה לשמוע על היום-יום בגן, ואחרים מצאו תקווה והשראה  לחשיבה בנושא יחס החברה ההולנדית למהגרים.

 

ביקור משמעותי נוסף היה בסמינר מורים הליקון ב ZEIST. הצגתי בפני כתת סטודנטים את יוזמת עין-בוסתן ועניתי על שאלותיהם. אני חושב שרוב השאלות נבעו מהרצון לבדוק ולהבין את חינוך ולדורף כשהוא מגיע לתרבות חדשה ואת חינוך ולדורף המנסה להפגיש שתי תרבויות. שאלו אותי,למשל, מה עשינו עם כל המוטיבים הנוצריים, וסיפרו שבהולנד עדיין לא שותפו משפחות מוסלמיות בחינוך ולדורף. דיברנו על ההבדל בין ללמד שפות לבין לתת לשפות שונות סביבה תומכת ומאוזנת, וניסיתי להעביר במקצת את השפעתו של גן עין-בוסתן על הילדים ועלינו ההורים.

הרבה יותר ברור לי עכשיו (גם כי ידיעתי באנתרופוסופיה דלה) שחינוך ולדורף עברי וערבי דרשו ירידה לשורשי עקרונות החינוך הזה, והצמחת גזע וענפים חדשים ולא העתקה והתאמה של גרסה אירופאית. ואני חושב שאני מבין יותר את העבודה של עולה, גידי ואמיר בשנתיים האחרונות. אני חושב שהם חפרו עמוק שוב, כדי להצמיח עץ רב תרבותי.

 

כשמסתכלים מהולנד לכיווננו, רואים שעל פני קילומטרים ספורים, משקד דרך עין-בוסתן והרדוף עד שפרעם, מטפחים עצים ושתילים מדהימים בהרבה חשיבה וקשב.