סתיו 2008 בגן עין בוסתן
הנה הסתיו מסתיים לו ועדיין לא עצרנו לדבר לרגע. השגרה, כרגיל, אך מתחילה לבצבץ מבעד לערפילי החגים וכבר קורצים אלינו אורותיהם המנצנצים של חנוכה, ואיד אל אדחה. וגם הקריסמס, שאף אחד מאיתנו לא "אמור" לחגוג, (עדיין אין בגננו משפחות נוצריות), אבל בשבילי תמיד מספק תירוץ להסתובב בנצרת הצוהלת, בין שלל בלוני ההליום בדמותו של סנטה השמנמן ובין עצי האשוח הדולקים בחלונות הראווה.
אז מה בכל זאת פעלנו ומה חיינו ביחד, בגן, בשלושת החודשים שחלפו ביעף מתחילת שנת הלימודים? לקראת סוף חודש הרמאדאן התכנסנו, הורים וילדים, בשעת ערב מאוחרת בביתם של מוחמד ופהימה, וגלגלנו, צבטנו, עיגלנו לנו ערמה ענקית של עוגיות חג מסורתיות, ממולאות בתמרים. פהימה הבעירה אש בתנור הגז הגדול בחוץ ואנחנו התגודדנו סביב לו, ממלאים מגשים בעיגולים העדינים הלבנים, וכעבור רגע מרוקנים מתוכם באצבעות זהירות את העיגולים השזופים, הרותחים, לתוך שמיכה גדולה. הילדים שנפוצו לכל עבר הלכו וצמצמו את מרחב המשחקים לרדיוס קטן ומשתוקק סביב התנור, חוטפים לעצמם משולי השמיכה, תוך דילוגים, מהעוגיות החמות.
כמה ימים אחר כך, עם חשכה, יצאנו למצעד למפיונים בין בתי חילף. עברנו מבית לבית והילדים חילקו סלסלות מלאות בעוגיות שלנו, בתמרים, וסוכריות. לא ברור אם נתנו יותר ממתקים משקיבלנו, מה שבטוח - היה מתוק.
לוח המודעות שלנו בגן הוא אחד המקומות הכי מעניינים שאני מכירה. גליה מזמינה למסיבת החלפות בגדים, פהימה מזמינה את כל ילדי הגן והוריהם לארוחת בוקר, אנשים מתוך הגן ומחוצה לו מפרסמים קורסים, טיפולים וספרים בהנחה. ויש שם גם מודעה בדבר יוזמה יפה, שהתחילו רחל וסולטנה לפני שנתיים ועכשיו אנחנו מנסות להביא אותה לידי מימוש: ספר מתכונים קטן של גן מעיין בבוסתן. כל משפחה אמורה להביא מתכון אהוב, או שניים, שאנחנו נוהגים להכין, בצרוף כמה מילים: ממי למדנו להכין את המאכל, מתי אנחנו נוהגים לאכול אותו, האם הוא קשור לעונה מסוימת. אני מקווה שבפעם הבאה שאכתוב על כך, הספר כבר יהיה מוכן.
עוד מקום מעניין היא החצר שלנו: כלוב הארנבות שוב מלא בילדים מלטפים (לשמחתי, תמיד בהשגחתו העדינה של גידי) ואת ערמת הקומפוסט שכבר עברה על גדותיה מחליף פח חדש, תוצרת בית. כאן, בחצר, מתחת לגפן, (שזה עתה גמרה להשיר את עליה ונגזמה) מחכים לנו בצהריים ילדינו, מטפסים על העמוד, מתנדנדים או (סביר יותר) מחכים בתור לנדנדה, וכאן אנחנו, ההורים, מגששים את דרכנו לשיחה. לא תמיד יודעים מה נכון ומה לא נכון להגיד. יש הרבה משפחות חדשות השנה, וזה כמובן משמח ומבורך, אך מביא איתו גם מבוכה של התחלה חדשה.
החורף מתקרב ומביא בכנפי הגשם הברוכות שלו רעיונות, תקוות וחלומות גדולים וקטנים. שוב מתחיל להתגלגל רעיון לקונצרט התרמה למען הגן, דיבורים על יריד אביב ועל מפגשים סביב הקרנת סרטים. אחת האמהות הציעה שנפגש להכין לילדינו נעלי בית, בהמשך זה התפתח לרעיון שנפגש אחת לחודש ונלמד מאיבתיסאם איך היא מכינה את הבובות היפות, חיות הלבד וגמדי הספלולים המקסימים שלה, אולי סוף סוף אלמד לסרוג...
חורף מלא אור לכולנו.